מאמרים | Lo_omdot
top of page

מאמרים

המודל הנורדי מכונה לעיתים גם "איסור על צריכת הזנות", "המודל האבוליציוניסטי" או "מודל השוויון". מדובר בגישה רגולטורית, שהופכת קניית "שירותי מין" לפעולה לא חוקית. גם פעילות כלכלית שמטרתה להרוויח מהעסקה בזנות של אדם אחר, כדוגמת סרסרות, אסורה. זנות עצמה נתפסת במסגרת המודל כפגיעה בעוסקות בה, ולכן מונגשים להן שירותי שיקום ויציאה ממעגל הזנות. גישה זו אומצה בשבדיה (1999), נורבגיה (2009), איסלנד (2009), קנדה (2014), צפון אירלנד (2015), צרפת (2016), אירלנד (2017) וישראל (2020).

מהו המודל הנורדי שאימצה ישראל?

התקשורת הישראלית והרשתות החברתיות מכנות הסדרה רגולטורית של תעשיית המין במילה "מיסוד". למונח זה אין הקבלה בשפה האנגלית, ולכן נתייחס לתעשיית המין במדינה כ"מוסדרת", כאשר מקומות של זנות (בורדלים, דירות זנות, מכוני מסאז' שמציעים גם שירותי זנות) זוכים למעמד חוקי של עסק או חברה בע"מ. סוגי הרגולציה העונים להגדרה זו עשויים להיות שונים, ובמסגרת המאמר נתמקד באחדים מביניהם.

תעשיית המין חוקית מסביב לעולם

בספטמבר 2020, כחודשיים לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור צריכת הזנות, מסרה עיריית תל אביב הודעה דרמטית: מועדוני החשפנות הקיימים ייסגרו, והמועדונים החדשים, אם יבקשו להיפתח, לא יקבלו רישיון. תל אביב הייתה העיר האחרונה בארץ, שבה פעלו מועדוני חשפנות חוקיים. לכן, משמעות ההודעה הזו הייתה כביכול חיסול מועדוני החשפנות במדינה. בשנת 2021 הפכה העירייה את ההחלטה ואפשרה פתיחה מחודשת של מועדון אחד, שנדו. השינוי הזה ממחיש את נקודת התרפה של המאבק בתעשיית המין, כשהדבר מגיע למועדונים.

מועדוני החשפנות בישראל: המאבק והצפי לעתיד

המחוקקים בעולם כולו מכירים בכך, שתעשיית המין היא תופעה מורכבת אשר מסבה נזקים רבים למכלול בעלי העניין, בראש ובראשונה לעוסקות בה. במדינות שמרניות יותר נוטים לראות ב"חברה הנורמטיבית" קורבן של תעשיית המין, ואילו במדינות המודל הנורדי (שבדיה, צרפת, ישראל) נתפסת התעשייה כפוגעת בראש ובראשונה בנשים שנקלעו לתוכה. התפיסות השונות ביחס לזהות הקורבן וביחס לדרך היעילה ביותר למזער את הנזקים הולידו מגוון של מודלים חוקיים. המודלים הללו רבים, אך ניתן למיין אותם לפי קטגוריות בודדות. במאמר זה, נפריד בין המדינות המבקשות למגר את תעשיית הזנות לבין המדינות המבקשות להשלים עם קיומה, להסדיר אותה ולנסות לפקח על נזקיה.

התמודדות רגולטורים עם תעשיית המין: גישות בעולם

bottom of page